ואסיליס ציצאניס (1915-1984) הוא היוצר החשוב ביותר במוזיקת הרבטיקה ורבים יגידו במוזיקה היוונית כולה. עיקר יצירתו נכתבה ב"תקופה השנייה" של הרבטיקה, מסוף שנות ה30 עד אמצע ה50, והוא זה שהוביל את השינוי המרכזי בה, המעבר מה"מקמים" המזרחיים לסולמות המערביים, המז'ור והמינור, והמעבר משירי רחוב ושפתם לשירי אהבה עם שפה יותר נקייה ויותר פיוטית.
יוצרי הרבטיקה בתקופה הזאת אהבו את הרומנטיקה של המזרח, על הסודות והכישופים שבו, מקום שבו היצרים והתשוקות משוחררים, הכוח מדבר, שנערות הרמון חמודות ואהובות משמשות כלי לסיפוק תאוותם של שליטים, וצריך להרים הרים וגבעות כדי לשחררן.
שירי האוריינט של ציצאניס הם רק חלק קטן מיצירתו (כ600 שירים!) אבל כולם יפים ומושרים עד היום בכל הזדמנות.הנה הששה המפורסמים שבהם עם תרגומים שעשיתי בייעוצה של קטרינה סיאפנדה.
המכשפה מארץ ערב Η μάγισσα της Αραπιάς ( Αραπιά )
שירו הגדול הראשון של ציצאניס בז'אנר, מ1939.
הביצוע שלפנינו הוא של יורגוס דאלאראס עם מקהלה ותזמורת בית הספר המוזיקלי בוולוס. דאלאראס אמר על הגרסה הזאת, שאותה ביצע כמה פעמים:
"ציצאניס היה חרד למעמדו של השיר הפופולארי. הוא לא רצה לחיות ולמות על הבמות הקטנות של הטברנות.הוא פינטס על אולמות קונצרטים. זה היה דבר שהוא תמיד אמר לי במהלך השיחות שלנו. אני זוכר שפעם אמרתי לו: "אני מדמיין את השירים "כפוית הטובה" ( Αχάριστη) ואת 'המכשפה', עם הקדמות שמנוגנות על ידי תזמורת קלאסית , הם היו נשמעים כמו הסוויטות הקטנות של ויוואלדי" …
לילות קסומים ( Νύχτες μαγικές ) -ה"פסיון" על פי ציצאניס.
חשיבותו הגדולה של השיר נובעת בראש ובראשונה מהזמן שבו נכתב.בשנות הכיבוש הגרמני ואסיליס ציצאניס יושב בסלוניקי. הוא אומנם מאלה שיודעים להסתדר ואפילו פותח מקום משלו, אבל מאורעות הכיבוש שהיה עד להם ,רעב, השפלה, דם ומוות, מענים את נפשו ויש אומרים שהם הסיבה למלנכוליה ששורה ביצירתו בעשרות השנים שלאחר מכן.
ואז, בחשכת הכיבוש הוא כותב שירים. "בעיר הזו הכנתי, בכיבוש, יצירה שלמה וגדולה. יצירה שיצאה מהדפים הדרמטיים של התקופה, יצירה שנבעה מתוך נפשי, יצירה שהייתה מיטב עולמי המוזיקלי"
ודמיונו מוליך בגעגוע אל ימים אחרים, ימים חמים במועדוני הלילה בערי הנמל של צפון אפריקה. לילות קסומים, עם נשים עם גוף נחשי וריקודי בטן,מוזיקה חגיגה ושתייה. גן עדן גברי.
והגעגוע הזה מובע בשיר שהוא קצבי וארוטי, ובאותו זמן מלנכולי ועצוב.גאוני. אם ה"פסיון"-סיפור ייסוריו של ישו וצליבתו, הוא היסוד העמוק ביותר באמונה באל של הנוצרים, הרי ייסוריו של ציצאניס בכיבוש נפדים בתשוקה לחיים ולנשים שבאה לידי ביטוי בנערות ערביות עם עיניים לוהטות, חטובות ואקזוטיות. אכן ,הפסיון על פי ציצאניס*
איריני טובאקי ומנוליס חאטזימנוליס :
פרח ערבי Αράπικο λουλούδι
שיר במקצב ה"בולרו" הספרדי (כמו לילות קסומים), שציצאניס אימץ ונתן לו גוון אוריינטאלי בתזמור ובלחן. בוצע לראשונה ב1947 על ידי סטלה חאסקיל היהודייה. נערה חושבת על אהובה שאיבדה, ובכל אחד משלושת הבתים במצב רוח שונה. בבית הראשון היא נזכרת באהבה שהרעיף עליה הבחור ("פרח ערבי"), בשני היא כואבת איך יכול היה לעזוב אותה, ובבית השלישי ניצתת בה אש הנקמה**… דרמה של אופרה!
איריני טובאקי:
" סֶרַאח " Σεράχ ו "זאירה" Ζαΐρα
ב" סֶרַאח" (1951)ציצאניס מוביל אותנו אל סיפורי אלף לילה ולילה כשאביר אמיץ משחרר את נערת ההרמון האהובה מידיו התאוותניות של הפשה, בסצנה רווית דם…ב"זאירה" (1954) האביר מלא התשוקה מסתפק בהצהרת כוונות נחרצת לשחרר את האהובה.
שני השירים נכתבו למאריקה נינו שהייתה בת זוגו של ציצאניס לצמד המפורסם.
"סראח" נכתב כאשר היו בשיאם כצמד, כשהם בקשר אישי חזק וקרוב, והמשיכה ביניהם הייתה גלויה לעין כל. כשהוקלט "זאירה" נותרו רק היחסים המקצועיים, ולא האישיים שהתדרדרו, מה שלא מפחית כמובן מיופיו של השיר.
את "סראח" שרה חארולה צלפרה במופע משירי ציצאניס שעשינו בתל אביב בשנה שעברה, ויחד איתה אתינה לאבירי ותומר כץ. תודה לעדנה רימון על הסרטת הווידאו!
את "זאירה" שרה חארולה אלכסיו.
גיוּלְבָּכָר-Γκιούλμπαχαρ
שיר אהבה נפלא מ1950 על נערה אקזוטית ממצרים. בביצוע שלפנינו, ללא תרגום מנגנת בקאנונאקי ושרה איפיגניה יואנו, גם היא עמיתה שלנו להופעות.
*הרעיון הזה בא לי בעקבות דברים שכתב אריאל הירשפלד על מוצרט אבל לא באחד לאחד
**אינטרפרטציה של קטרינה
ביצועים היסטוריים:
המכשפה מארץ ערב-סטראטוס פאיומטזיס- https://youtu.be/bMXEclpMN2g
לילות קסומים-יואנה גיאורגאקופולו, סטלקיס פרפיניאדיס– https://youtu.be/lVvjjLgwVoU
פרח ערבי-סטלה חאסקיל- https://youtu.be/f3jEtAN7Ngg
סראח-מאריקה נינו- https://youtu.be/bkUazDD6zSA
זאירה- מאריקה נינו- https://youtu.be/tsqo8pEWwRo
יולבכר-רנה דאליה- https://youtu.be/0RkI0I7hzdM
© כל הזכויות שמורות