רבים מכירים את היוצר ווירטואוז הבוזוקי מנוליס חיוטיס, כאיש אשר בשנות החמישים, שילב מקצביים מערביים במוזיקה הפופולארית היוונית-הלאיקה, וכך הכניס את הבוזוקי הישר אל סלוני הריקודים של העשירים. פחות מכירים את תרומתו העצומה ללאיקה עצמה על מקצביה המסורתיים, הזבקיקו והחאספיקו, ועל זמרי התקופה כמו סטליוס קאזאנטזידיס.
ב 1952 היה סטליוס קאזאנטידיס בן ה21 לאחר הכישלון המפואר של שירו הראשון "אני הולך לשחות".מנהל חברת התקליטים "קולומביה" מיליופולוס, אמר שהוא לא רוצה לראות יותר אצלו את "הדבר הזה עם השפם".
היו שניים שלא קיבלו את העמדה הנחרצת הזאת. מנוליס חיוטיס והיוצר יאניס פאפאיואנו. חיוטיס לקח על עצמו לתת לקאזאנטזידיס שעורים בשירה ובעמידה על במה, ויאניס פאפאיואנו חיבר לו שירים, והטיל את מלוא כובד משקלו על מיליופולוס כדי שייתן לו הזדמנות שנייה. ואכן, השיר "המזוודות" המריא אל על, וקאזאנטזידיס החל את דרכו המיתית.
בשנתיים הבאות חיוטיס וקאזאנטזידיס לא שיתפו פעולה כי עבדו בשתי חברות תקליטים נפרדות. כוכבו של קאזאנטזידיס זורח והוא מקליט שירים בסגנון הרבטיקה הישנה, כשהוא מביא אליה את ההבעה המוחצנת, ה"מזרחית" שלו,שעדיין לא עוכלה על ידי רבים, שנטו כבר אל המוזיקה המערבית. אחרים זיהו בשירתו חוסר בשלות והשפעה של זמרי רבטיקה אחרים.
דוגמא: "הכל שחור" של מיצאקיס:
ב1954 חזרו חיוטיס וקאזאנטזידיס ל"קולומביה".הם היו לחברים ויצאו לבילויים משותפים.חיוטיס לוקח את קאזאנטזידיס כ"פרויקט".חיוטיס היה מוזיקאי בחסד שידע את גבולות הקול של קאזאנטזידיס, וידע לתעל את הרגישות של סטליוס להבעה יותר רכה ונקייה, פחות מוחצנת, ובסופו של דבר יותר משכנעת. הוא ניהל את העיבודים לשיריו והשתתף בהקלטותיהם.
את "החברה מוקיעה אותי", שחיוטיס לא חיבר אך עיבד וליווה,קאזאנטזידיס מחשיב ללהיט הגדול האמיתי הראשון שלו. שם הוא נשמע אחרת לגמרי מאשר בשיריו הראשונים:
ובשירים שחיוטיס עצמו הלחין לקאזאנטזידיס, הוא הופך את קאזאנטזידיס לזמר של סרנדות …שירי אהבה וכאבה שיש בהם מלודיות ובהירות, עצב מתוק וגעגועים..
וכשהונחו היסודות האלה, המודרניים, קאזאנטזידיס יכול היה להחזיר לשירתו את סגנונו האישי המוחצן שמשכבר הימים, להיות הזמר הכי מרשים ונוגע לליבם של ההמונים. חיוטיס עצמו, שהכיר מכול וכול את יכולותיו ונטייתו של סטליוס, מלחין לו שיר שיש בו מסימני ההיכר הייחודיים כל כך של סטליוס קאזאנטזידיס בשנים שלאחר מכן.
הפעמונים מצלצלים:
"הקול הטוב ביותר של מוזיקת הלאיקה עד היום הוא של סטליוס קאזאנטזידיס. סטליוס הוא תלמיד שלי. כל מה שקאזאנטזידיס יודע אני הראיתי לו" כך אמר מנוליס חיוטיס במרירות בשנותיו האחרונות. עשרות שירים הלחין לו, אבל חיוטיס הצטרף לכמה יוצרים חשובים שעמדו לצידו של קאזאנטזידיס בדרכו מעלה , וקאזאנטזידיס שכח אותם כשהגיע לפסגה…
הרבה מהכתוב מבוסס על הכתבה ב"OGDOO" וגם על מקורות נוספים.
https://www.ogdoo.gr/erevna/thema/manolis-xiotis-stelios-kazantzidis-oti-k
בראשית השיר 