בסוף שנות הארבעים ואסיליס ציצאניס התוודע לשיריה של המשוררת אנטולה סטאטופולו שהלכה לעולמה בדמי ימיה ב1935 והיא רק בת 27. הוא נכבש בקסמם של שיריה. את השיר "חופים, שקיעות" הוא חיבר בעקבות אחד מהם, "מאי", כשהוא מכניס לפזמון שורות שהן כמעט ציטוט של השיר המקורי שלה.
הוא רצה שסופיה וומבו תשיר את השיר, אבל זה לא יצא אל הפועל (כמו בשירים אחרים שלו), בגלל חשש של חברת התקליטים של וומבו שהשיר הוא יותר מדי "לאיקה" מה שיפגע בתדמיתה. אז זה היה קולה החם של סטלה חאסקיל שביצע אותו לראשונה, אבל השיר לא זכה להצלחה.
ציצאניס מצא סוף סוף את הקול שרצה 25 שנים יותר מאוחר, בדימיטרה גאלאני. האווירה ה"כהה" שבשיר נפלאה, והביצוע של גאלאני וציצאניס כקול שני מנציח רגע מוזיקאלי שלא יחזור. לפניכם השיר , עם תרגום לעברית בכותרות.
© כל הזכויות שמורות
בראשית השיר 